אושין לוגיסטקס בע"מ נ' אבראהים אכתיע

החלטה

1.ביום 30.6.13 הגישה התובעת תביעה כספית כנגד הנתבע ע"ס של 76,525 ₪.

2.התובעת הינה חב' העוסקת בעמילות מכס ומקום ומושבה בתחומי הרשות הפלשתינאית.

הנתבע הינו תושב עזה ועוסק בייבוא מוצרים ומכירתם.

3.על פי הנטען בכתב התביעה התובעת מבצעת פעילותה בשיתוף פעולה עם חב' ישראלית בשם יו.טי.אי לוגיסטיקה.

לטענת התובעת, פנה אליה הנתבע עוד בחודש יולי 2012 על מנת שתשחרר עבורו מן המכס טובין.

הטובין אותו ייבא הנתבע לארץ הגיעו לנמל אשדוד ביום 5.3.13, על מנת לשחררם היה על הנתבע להמציא אישור תקן לצורך שחרורו אך אישור שכזה לא ניתן שכן הטובין לא עמדו בתקן הישראלי.

התובעת מוסיפה וטוענת כי שילמה מכיסה עבור הוצאות לשחרור הטובין סכום של 36,000 ₪.

הנתבע לא השיב לה את ההוצאות הנ"ל ולפיכך הוגשה התביעה.

4.בד בבד עם הגשת התביעה עתרה התובעת להטיל עיקול זמני על הטובין המצויים בנמל אשדוד.

במסגרת הבקשה נטען כי הטובין הינם הנכס הייחודי שיש לנתבע בתחומי מדינת ישראל שממנו ניתן להיפרע ככל שהתביעה תתקבל וזאת לאור העובדה כי הנתבע מתגורר בעזה ואין לו נכסים אחרים בישראל.

בנסיבות אלה נטען כי אין מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

עוד נטען בבקשה כי הנתבע הבטיח במספר הזדמנויות לסלק את החוב אך לא עשה כן.

ביום 30.6.13 ניתן הצו לאחר שהתובעת המציאה כתב התחייבות עצמית וכתב ערבות מטעם צד ג'.

5.כתב התביעה והבקשה לעיקול זמני הומצאו לידי עו"ד יניב בוקר, אשר ייצג במועדים הרלוונטיים את הנתבע.

6.הנתבע הגיש בקשה לביטול צו העיקול באמצעות עו"ד ג. שוכרי.

לבקשה לא צורף ייפוי כוח מטעם הנתבע לעו"ד שכורי וכן הבקשה על אף שהיא מבוססת על מערכת עובדתית אינה נתמכת בתצהיר.

בין נימוקי הבקשה נטען כי התובעת לא פעלה בהתאם להוראות תקנה 370 לתקנות סדר הדין האזרחי, דהיינו לא מסרה את הבקשה והצו לנתבע בתוך שלושה ימים מיום נתינתו ולפיכך הצו פקע. עוד נטען כי יש לבטל את הצו מאחר והתובעת לא המציאה ערבויות כנדרש.

טענה נוספת בפי הנתבע הינה כי על פי מסמכי כתב התביעה עולה באופן ברור כי בין בעלי הצדדים לא קיימת כל יריבות וכי הגורם אשר טיפל בשחרור הטובין מהמכס אינה התובעת אלא גורם שלישי אשר כנראה עובד עמה תוך שיתוף פעולה.

7.לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים הבאים: